שרון גיל / זועקת לשלם |
בנסיעת דממת אלחוט
ופצע כחול ברגלי.
בשכיבה על הגב,
על הבטן,
מה שרק בא לשנינו
ומהירות שגדולה ממות אנשים.
פוערת פי
וזועקת לשלם
השלם שהיה פעם ואיננו עוד.
הפצע עודנו מדמם,
ואתה אומר כי דברים השתנו.
האם באמת זה נגמר?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|