|
21.06.2003
בימים בהם אורות השמיים מאריכים זמנם על פני החשך
נהפכו סדרי עולם.
מרחף לו מלאך שחור ואין רשימה בידו
ובוחר לו את מנחת ערבו מבין ילדי הגן.
פניהם מיוזעות, צבועות צבעי אדמה
ומאכלת נתן בידם, להעלות לו קרבן
אדם
ולא נשמעה בת קול
והיד לא הושגה לאחור
זבח הועלה
מותירות נשמות קטנות
עם הרבה תהיות וסימני שאלות
נער היה לי
ובגר באחת
דם חברו מלאו ידיו
אך את נשמתו לא יכל להכיל אליו
ובלב שדה טרשים
לאור פנס מגמגם
נחת לו שליח
לרצות את רצון האל
יתגדל ויתקדש
צאר |
|
|
הם קראו לי
סוציומאט בצבא,
סוציומאט! אז
כן, אני שונא את
כולם, ואוקי,
כששאלו על הדף
"הדבר שאני הכי
רוצה עכשיו"
כתבתי "לשכב עם
בחורה או לשתות
כוס קפה" אבל
קדימה, נו, אני
לא מזה מתאים
לחיל הים?
אני, בוכה בחשכה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.