אני לא יודעת איך לכתוב אותך קצר
איך לכתוב אותך בשירה
אני לא יודעת באיזה עט
אתה תהיה אתה.
עצמך.
עם כל הטוב וכל ההרבה הרבה רע,
אני לא יודעת איך כותבים את זה

אני לא מצליחה לעצור מחשבות
מיליון מחשבות
שמבקשות להיות על הנייר
להעיד על הזמן שעשית לי נעים על כל סוגיו
ובחילה
ונתת לי ללמוד להכיר טוב טוב את הרגשת
הבינוניות

אני לא מבינה או מונעת מעצמי להבין
איך אתה לא רוצה לכתוב אותי יותר
כמו בלילות כשהיינו ביחד והפסקתי לכתוב
אותך
כי פחדתי שהאמת תצא לאור
ואני אראה כמה אתה
נורא
כמה אתה לא ראוי לכתיבה
לאהבה

אבל
אני לא יכולה לוותר על הרצון
שמתקתק בי בכל שעה עגולה
לשמוע
כמה אני הדבר הכי מטורף שיש בך
ומיוחדת כמו שאתה לא יכול לתאר ולנתח
ושהבראתי לך את הלב
בזמן שגרמת לשלי להיות חולה קצת לנצח
במחלה שהעולם שלי עדיין מסרב להכיר

אני לא יכולה לשנוא אותך
אני ריקה מידיי
בשביל להכיל כל כך הרבה רגשות כלפייך
ובנוסף שנאה
והנשימה שמסרבת לבוא אליי שוב
מתאחדת עם הפריחה שהשארת על הגוף שלי
ביום שעזבת
גם היא לא רוצה להתנתק ממני
גם היא רוצה להיות כתובה
על מרשם מרופא
שיעזור לי להיפטר ממנה
ואולי גם ממך.