היה היתה ילדה ושמה עדי. והיא אהבה מאוד ללכת לגן.
יום אחד..היא הלכה לגן.
ואאאזז..היא היתה עצובה כי אף אחד לא שיחק איתה..
אז היא הלכה לבכות.
ואאאזז..פתאום באה ילדה נחמדה ושמה שלי.
היא שאלה את עדי: למה בוכה?
ועדי ענתה: לכי להזדיין.
ואאאזז...שלי אמרה לה: צאייי מי צריך אותך (יא קקה.)
ואאאז...עדי אמרה לשלי:לאאאא אל תלכי...אני רוצה לשחק..!
שלי אמרה לעדי: במה את רוצה לשחק? (יא קקה)
ועדי אמרה: במחבואים!
ואאאזז....הם הלכו לשחק.
עדי אמרה לשלי: אני סופרתתת!!
והתחילה לספור.
עדי חיפשה וחיפשה...וחיפשה...וחיפשה..
ולבסוף- מצאה!
ורצה לספור
ואאאאזזז...
עדי דפקה את ראשה בקיר.
שלי הגיעה ואמרה: חת שתיים שלוש עדייי!
עדי..?
עדייי..??

הממ..
הלכה עדי.
וזהו.

-סוף-


סיפור נפלא זה..נכתב בידי אהובתי שלי.
הקרדיט אליה:)