שנאה. הרגש שכולם אוהבים לשנוא....
כולם טוענים ששנאה זה רע, שזה הורס את בן האדם, אך כל האנושות
מבוססת על שינאה - דתות שונות, נורמות, אידיאלים, הכל הומצא
כדי שיהיו לבני אדם יותר סיבות לשנוא אחד את השני.
קיומו של כל בנאדם מבוסס קודם כל על שנאה.

שנאה לבנאדם יחיד ספציפי היא בעצם רגש שמאוד דומה לאהבה, למעשה
היא כמעט הפך מוחלט שלה:
בעת אהבה רוצים שאותו בנאדם יהנה וישמח, בעת שנאה רוצים שהוא
יסבול, בעת שניהם קשה להוציא את אותו בנאדם מהראש...
לפעמים שנאה יכולה להיות מועדפת על פני אהבה, בעת שנאה לא
מצפים לשום דבר חזרה, ובהתחלה שנאה היא רגש מזין ומספק מאוד,
נותן מעין מטרה לחיים, אבל זה רגש שממוצה במהירות, לאחר זמן די
קצר השנאה מתחילה להרוס מבפנים, היא הופכת לעוול שמפריע לקיום
הבסיסי,
למרות שלעיתים גם האהבה נוטה לעשות זאת...

יש אנשים שאומרים "לא אכפת לי ממנו אני שונא אותו", כאשר הם
בעצם סותרים את עצמם.
בעת שנאה ישנה איכפתיות רבה, לפחות כמו בעת אהבה...
אי-אכפתיות לעומת זאת, היא בקושי רגש.
אי-אכפתיות זה כאשר אותו בנאדם ספציפי לא קיים עבורינו, זו היא
אי-אכפתיות מוחלטת, והיא בעצם רגש כמעט אוטופי.