העצים נפלו וראיתי אותם
השנים חלפו והייתי שם
כל פעם אני מגלה יותר מכולם
תינוקות יצאו והחזקתי אותם
רגעים היו וצילמתי אותם
כל רגע הוא מיוחד,
אפילו שקט הוא כמו זהב, כמו זהב
לחיות עוד יום רק בשביל השמש
לעשות הכל ולהספיק יותר
הזמן עובר ואני איתו
מי ידע שזה ייצא ככה
מי ראה ולא אמר
רק אני שיקרתי אמרתי שלא יהיה
אירועים היו ושמחתי איתם
אסונות קרו ועברתי אותם
כל רגע הוא מיוחד,
הייתי רוצה לעשות הכל מהתחלה
לחיות עוד יום רק בשביל השמש
לעשות הכל ולהספיק יותר
הזמן עובר ואני איתו
ואני איתו
כאילו זה היה אתמול אני זוכר
כאילו זה היה אתמול
לחיות עוד יום רק בשביל השמש
לעשות הכל ולהספיק יותר
הזמן עובר ואני איתו
ואני איתו
הזמן עבר... ואני לא
רגע לנצח...
מילים, לחן, נגינה ושירה: תום שפירא
את השיר הזה ניגנתי במשלחת לפולין 2003 בטקס במחנה ההשמדה
מיידנק. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.