איך יודעים כשמוצאים את המלאך השומר? לא יודעים. אבל יודעים
כשהוא הולך.
היה לי אחד כזה, הוא היה החבר הכי טוב שלי, האהבה הראשונה שלי
והיחיד שראה לתוך הנשמה שלי ונתן לי חיים, הוא היה הנשמה
התאומה שלי.
היו לו עיניים חומות ויפות ששידרו חום ורכות, וחיוך מתוק שיכול
להעיר חדר שלם, ויתר חשוב לב חשוך ובודד.
הוא ראה אותי, בחדר מלא אנשים הוא ראה אותי, אני הרגשתי שקופה,
בלתי נראית והוא היחיד שראה אותי.
ואני ראיתי אותו, עוד לפני שראיתי את פניו, עוד לפני שהכרתי
אותו - ידעתי הוא יהיה אהבת חיי הוא הנשמה התאומה שלי, אנחנו
נועדנו להיות ביחד.
אבל כמו בסיפור מדע בידיוני תמיד היה נראה לי שככל שהתקרבתי
אליו ככה יותר התרחקנו, תמיד היה איזה מכשול שמנע מאיתנו להיות
ביחד. מכשול שאף פעם לא הצלחתי להגבר עליו, ועם השנים המכשול
נהיה יותר ויותר גדול עד שעכשיו שנים אחרי שהיכרתי אותו איבדתי
אותו, ואני צריכה אותו עכשיו שוב, כמו אז שימצא אותי ויחזיר
אותי לחיים, והפעם אני לא אאבד אותו אני אשמור אותו קרוב
אליי.
אבל אני לא מוצאת אותו הוא נעלם לי כאילו בלעה אותו האדמה.
אלוהים בקשה זאת אליך מופנית, תן לי עוד ניסיון אחד תן לי
למצוא אותו הוא היחיד שיכול לעזור לי עכשיו, אני רוצה לדבר
איתו לראות שוב את עיניו, את חיוכו את פניו. תחזיר לי את המלאך
שלי. בבקשה. |