|
כוכבים מנצנצים
מעבר לחלוני
מאירים
אך לא לי
כוכבים רועדים
ראשי נופל אפיים
הקווים שעל ידיי
נגמרים מול עיניי
ואני שאלה
אנה?
לפרוש כנפיים
להמריא
לנתץ הרגלים ישנים
להבריא
הכוכבים אט נעלמים
השחר עולה
במוחי עדיין מנקרים
שאלות יום האתמול
ויום המחר... |
|
|
צ'מעי, כל פעם
שאני יוצאת
צודקת, אז הוא
אומר לי 'סתמי
ת'פה, אז אני
סותמת.
שלי יורקת לבאר
שהיא שותה ממנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.