יעל יעקבי / עדיין אין |
לאור הירח שמאיר מעליי, מחייך אליי כאילו נותן
אישור אבהי, להמשיך.
ללכת, לחפש לתור אחר היופי המשווע שמושך אותי,
כמו חבל הקשור למותניי. אל המדבר.
רוח, רישרוש עלים והצרצר מצרצר,
כמו רוצה להגיד- הנה החיים ממשיכים.
והדממה... הדממה עדיין נשארת.
אולי אם נקשיב לה בעימקי ליבנו
נבין את מה שהיא מנסה לומר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|