מעט אור ואחר עלטה,
את חולפת על פני
כעננים על פני הלבנה
נושאת מלח מר
מאוקינוס זר.
מעט אור ואחר עלטה,
כעננים על פני הלבנה,
לעולם לא אוכל כך
לגרש את הצל
המוטח על החומה.
מעט אור ואחר עלטה,
כעננים על פני הלבנה
חור בביתנו, חור שחור
מעקם בקרניו הקרות
את כל הקווים הישרים
העוברים בין שתי הנקודות
שלנו.
מעט אור ואחר עלטה,
המלח מר, האוקינוס זר,
הזהו הזמן המדוייק
להגיף בו חרך אחרון
של בהיה באינסוף? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.