כפיר א. טל / ומה עכשיו... |
ואני שוב מסביר בפאב ליד הים
ירח נמלט למקום מרוחק. אני חייתי בצל השירים.
שנינו יושבים רכבת דוהרת
על ספסל שבגן מסרבת לעצור
אל תסתכלי לצדדים אין אף אחד. ממשיכה בטירוף את מרדף החיים.
רק את ואני עשינו טעויות
מביטים מעלה עשינו דברים
סופרים כוכבים כי אין דבר אחר. מבלי לחשוב.
לא רצינו כשיכולנו נסחפנו כך
עכשיו כבר מאוחר עד שכל אחד שכח
ואני שוב בודק את הזמן שעובר. את הדרך לאהוב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|