כל יום, שלובת ידיים
בקרן רחובות
תמהה לאן יוביל הליל
את היפה שבבנות.
שוקעת בימי עבר,
אך לא יכולה לחזור.
תקועה בזמן הווה,
גב לעתיד, עתיד שחור.
זמן החיים אוזל לו,
חומק מבלי לשוב.
טורף בסיוטייך,
מחכה לו שישוב.
מדיר מאורחותיך
כל שקט ושלוה.
מריץ אותך במסלוליו,
לא מעניק חמלה.
מריר כל-כך הטעם
וצורבת התחושה.
כל שהיה, כבר לא יחזור
ולא יחזיר אותה.
עיוורת למראות
ואטומה לרחשים.
לוטפת רק את אובדנה,
בשיח של קוצים.
פזמון:
ואין זמן, אין כל דרך.
חורשת את קמטי נפשה
בנתיב הסערה.
ואין זמן, אין כל דרך.
ימים חולפים בנתיבה
ובליבה ספינה טרופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.