1.
תינוקות בית-רבן התפרקו סופית
על האספלט הקר.
חם ועדיין קר.
יד רוחצת יד.

2.
אמא, איפה את.
ואיפה הברווזון הצהבהב.
נטבח, את עונה. אבל למה עכשיו.
אימא, מעורפל פה פתאום.
למה את מתחבאת
מאחורי הוילון.
למה את מתביישת בי היום
ומדוע זה אנוכי עירום.

3.
אין מספיק מגע
אין מספיק מגע
אין מספיק מגע.

4.
אני מעדיף להתנקות
ולסחוט ביד קמוצה מזעם
ספוג.



נכתב בעקבות סערת רגשות לאחר תקופה ממושכת של כ- 3 שבועות
רגיעה ("הודנה"), שנפסקה בבת-אחת בפיצוץ מזעזע של מחבל מתאבד
בירושלים רבתי, שקטל חייהם של רבים על לא עוול בכפם, ביניהם
ילדים רבים.
יהי זכרם ברוך.