האונה המשוטטת- דיאלוגים שהיו באמת. בחיי אדוני בספר התורה.
זירת ההתרחשות: מקלחות גברים, בריכת רמב"ם.
נוכחים: הח"מ, ועוד שני מבוגרים- מוטי ואיציק,בני שישים לערך.
איציק מתקלח. מוטי מתגנב לאט לתא המקלחת שלו,
הבעה קונדסית על פניו.
מוטי: איציק! אי-ציק!!!חלאס, ת'כנרת גמרת לנו!
איציק (שר): יאללה לך הביתה, מוטי, שלום ותודה-
מוטי: זהו, אין יותר כנרת! ראיתם? את הכנרת הוא גמר לנו!
איציק: יאללה מוטי, כנס לתקלח כבר!
מוטי מתחיל להתקלח, וממשיך לדבר עם איציק בצעקות,
מעבר לתא המקלחת.
מוטי: שומע? אתמול, שלוש בלילה, אשתי מעירה אותי,
עושה לי מוטי תתעורר,תתעורר, יש גנב בבית.
איציק: מה אתה אומר.
מוטי: אז אני קם, לוקח לום, ניגש לסלון, מדליק אור..
ומה אני רואה? החתול הפך שמה ואזה.
איציק: הה הה. גנב, עלק.
מוטי: אינעל דינק החתול הזה. שמן כזה, פרסי, עושה רעש
של בולדוזר. גררררררר-
איציק: אז רגע, רגע, קמת מהמיטה ומה לקחת איתך?
מוטי: לום.
איציק: מה לום?
מוטי: לום! מה, אתה לא יודע מה זה לום?
איציק: חלאס, נו! מאיפה הבאת את הלום, שאלתי.
מוטי: ממתחת המיטה.
איציק: מתחת המיטה יש לך לום?
מוטי: בטח!
איציק: יעני, אתה ואשתך יושנים בלילה עם לום מתחת המיטה?
מוטי: כן. מה יש?
איציק: אבל למה לום, לא יותר טוב אקדח?
מוטי: מה קרה לך? אקדח?? נניח בא גנב.
איציק: נו.
מוטי: ואני לוקח ת'אקדח, ושם לו כדור בראש? ישר בית סוהר.
איציק: אז תגיד הגנה עצמית.
מוטי: שו הגנה עצמית? גם הגנה עצמית זה בית סוהר.
איציק: אז תגיד הגנב בא לירות בך וירית בו במקום.
הקם להורגך השכם-
מוטי: ואם אין לו אקדח?
איציק: למי?
מוטי: לסבתא שלי. לגנב, לגנב, אם אין לו אקדח?
איציק: אההההה.
מוטי: אתה מבין? אם אין לו אקדח ויריתי בו, ישר בית סוהר.
בלי חוכמות.
איציק: אז נגיד אתמול באמת היה גנב. אתה בא אליו עם הלום,
ואז מה?
מוטי: אז מה? טאאאח אני שם לו את הלום במוח. מה קרה לך.
איציק: ואם הוא מת, מה תגיד?
מוטי: למה שימות? זה לום.
איציק: נו, ומלום לא מתים?
מוטי: איזה מתים, נפצעים אולי. לא מתים.
איציק: מלום במוח הוא היה מת. תאמין לי היה מת.
מוטי: אז לא במוח. בכתף, כאן, ליד הראש. טאאאאח.
איציק: ואז מה?
מוטי: מה מה?
איציק: אחרי הלום בכתף, מה היית עושה לו?
מוטי: הייתי לוקח אותו למרפסת, ואומר לו: או שאתה קופץ,
או שאני יורה בך. תחליט.
איציק: אבל אתה קומה שלישית!
מוטי: בעיה שלו.
איציק: וחוץ מזה בעצמך אמרת אין לך אקדח!
מוטי: כן, אבל הוא לא יודע את זה.
איציק: מי?
מוטי: הגנב, מה מי.
איציק: אבל הוא רואה שאין לך אקדח!
מוטי: איזה רואה, מה רואה. שלוש בלילה.
איציק: נו, בשלוש בלילה אנשים לא רואים?
מוטי: חושך.
איציק: אבל אם הבאת לו לום בכתף, הוא כבר יודע שאין לך אקדח.
מוטי: מאיפה הוא יודע?
איציק: כי אם היה לך אקדח, היית ישר שם לו כדור בראש!
מוטי: מי אמר?
איציק: מה מי אמר? אם יש לך אקדח, מה אתה צריך לום?
מוטי: הלום זה שאני לא יצטרך בכלל לירות בו באקדח! לא הבנת?
איציק: אוקיי, אוקיי. אז נגיד הבאת לו לום בכתף, לקחת אותו
למרפסת ואמרת לו לקפוץ. מה אז?
מוטי: לא אמרתי לו לקפוץ. אמרתי שיחליט: או שהוא קופץ
או שאני יורה בו.
איציק: מה ההבדל?
מוטי: יש הבדל.
איציק: איזה הבדל?
מוטי: זה לא אותו דבר.
איציק: נו, ומה הוא יעשה, יקפוץ?
מוטי: בטח יקפוץ.
איציק: מקומה שלישית יקפוץ?!
מוטי: מקומה מליון יקפוץ. תאמין לי- יקפוץ.
איציק: אז הוא ימות! ואז מה עשית כאן? עוד פעם בית סוהר!
מוטי: שו בית סוהר? הוא קפץ לבד! מה, אני זרקתי אותו?
איציק: אבל אתה אמרת לו לקפוץ!
מוטי: אמרתי לו לקפוץ, זה לא אשמתי שהוא קפץ.
איציק: מה אתה מדבר. אם אמרתי לך לגנוב, וגנבת, ותפסו אותך,
גם אתה וגם אני נשב בית סוהר.
מוטי: אבל לא אמרתי לו לגנוב. אמרתי לו לקפוץ.
איציק: נהה, זה בדיוק כמו שירית בו. אותו דבר. אם הוא קופץ
והוא מת- זה כאילו אתה הרגת אותו.
מוטי: מה אתה מדבר? אם הוא קופץ, בעיה שלו.
איציק: עדיף כבר שתירה בו, תאמין לי.
מוטי: למה?
איציק: כי אם אתה יורה בו, חלאס, הוא מת.
ונגיד הוא קופץ ולא מת?
מוטי: נו?
איציק: הוא יכול עוד פעם לבוא אליך.
מוטי: אחרי שהוא קופץ מקומה שלישית,
נראה לך יהיה לו כוח עוד פעם לפרוץ אלי??
איציק: לא לפרוץ אליך.
מוטי: אז?
איציק: להרוג אותך.
מוטי: למה?
איציק: למה?? כי זרקת אותו מקומה שלישית, זה למה!!
מוטי: אני אמרתי לו לפרוץ אלי הביתה??
איציק: לא, אבל אתה אמרת לו לקפוץ מקומה שלישית!
מוטי: אז אמרתי! הוא לא חייב לקפוץ אם אמרתי!
איציק: כן, אבל אחרת היית יורה בו!
מוטי: בגלל שהוא פרץ אלי הביתה!! סתם ככה הייתי בא לבנאדם
ברחוב ואומר לו לקפוץ??
איציק: נהה, זה אותו דבר. אם הוא קופץ, זה כמו שהרגת אותו.
מוטי: יופי! אז אם הוא קופץ, שלא יבוא אלי בטענות!
יעני מה, הרצחת וגם ירשת?
איציק: הפרצת וגם ירשת?
מוטי: הפרצת וגם קפצת?
(מוטי ואיציק צוחקים במשך חצי דקה ברציפות)
מוטי: תגיד איציק, פרצו לך פעם לבית?
איציק: לא. ואצלך פרצו?
מוטי: לא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.