פִּתְאוֹם נִגְמְרוּ לִי הַשָּׁמַיִם
חִפַּש-ְתִּי אוֹתָם, הֵרַמְתִּי הָרֹאשׁ
רָצִיתִי לִתְפֹּס אוֹתָם בַּיָּדַיִם
וְלָקַחַת בַּתִּיק אֵיזֶה חֹפֶן אוֹ שְׁנַיִם
כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד הָיוּ לִי הֲמוֹן שָׁמַיִם
הָיִיתִי מְצַיֵּר אוֹתָם בְּכָל הַצְּבָעִים
יַחַד עִם בַּיִת קָטָן וְחַלּוֹן וְעֵץ
וְהַרְבֵּה אֲדָמָה בְּתַחְתִּית הַשּׁוּלַיִם
הַיּוֹם לֹא נִשְׁאַר לִי דָּבָר
כְּשֶׁפָּתַחְתִּי אֶת הַתִּיק בֵּינָתַיִם
לֹא מָצָאתִי בּוֹ שׁוּם שָׁמַיִם
כָּל שֶׁהָיָה לִי, בֻּזְבַּז וְנִגְמָר
כָּל הַתְּכֵלֶת הַזּוֹ שֶׁהָיְתָה, נֶעֶלְמָה.
אֲפִלּוּ הַבַּיִת הַקָּטָן וְהָעֵץ כְּבָר אֵינָם
כְּבָר אֵינֶנִּי יָכוֹל לְצַיֵּר אוֹתָם
רַק יָדִי עוֹד חוֹפֶנֶת שָׁם מְעַט אֲדָמָה.
|