גם כן חברים. אני שואלת אתכם - אז עומר מספר לי שהוא ארגן קצת
גראס אחרי שאני מתנזרת כבר שנה וחצי בעקבות התנגדות, אמנם לא
עזה מדי, של בן זוגי לחיים כרגע. אני מתה לעשן והטמבל הזה לא
יכול לתרום את הדקה וחצי להקפיץ לי את הג'וינטים המזדיינים
שלו, כי החבר שלו מחכה לו. הם הולכים לראות את "סיפורו של
לוקה" או משהו כזה בסינמטק. כל סרט על גייז הגיי הזה ירוץ
לראות. הם דפוקים בשכל, לפי דעתי. למרות שעומר החבר הכי טוב
שלי (זה נורא אופנתי שלבחורה יהיה חבר גיי), כרגע פשוט בא לי
לרצוח אותו.

אני יודעת שזה נורא לא קול להתבאס על ג'וינט מסכן, אבל הרי
דיברנו, אני ועומר, והוא תוקע אותו בים של שעמום, עד כדי כך
שאני יושבת לכתוב סיפורים על המחשב.

יש לי המון דברים לעשות, בעצם. יש לי עבודות להגיש לחוג עד
סוף השנה, שזה בערך עוד חודש. יש לי המון טלפונים להתקשר, אבל
אף אחד לא עונה לי עכשיו, אפילו כשאני מתקשרת עם כוכבית 43.
אני יכולה לצייר משהו, אבל אני לא במצב רוח פרודוקטיבי או
פלצני, לחילופין. יכולתי לגלוש באינטרנט, אבל במחשב הדפוק שלי
לוקח לי שעה רק לעלות את ההודעה שאני צריכה לנסות שוב כי האתר
לא אותר. קוטר, מותר, צריך, חובה!!! משעמם לי פה פשוט נורא!!!

לפעמים אני חושבת איך אני הבנאדם היחידי עם הזמן בעולם
שמסביבי. למרות שאם אני אצטרך לצאת עכשיו מן הבית, אני אתבאס
להחליף את הטרנינג ולהיות נחמדה. אולי זה פשוט המחזור המחורבן.
אפילו סקס פראי, חסר מעצורים ומטונף לא בא בחשבון עכשיו. כנראה
שהזדקנתי.  

שילך לעזאזל העומר הזה! גם ככה הוא יביא את החרא הזה ואני אעשן
ואהיה במצברוח חצי שעה ואז אתחיל להפוך לקציצה ואשתעמם עוד
יותר ובטח אני אקרא בפעם השלושים את כל המכתבים ששמרתי לעצמי
מגיל שבע עשרה ואשוטט בכל התחנות בטלוויזיה ואדבר עם אנשים
בטלפון ותוך כדי השיחה אני ארגיש כמה נמאס לי מהם ושיחתכו כבר
את הסיפורים המשעממים שלהם ואלך לאכול משהו כמו פרוסת לחם עם
קובית שוקולד וסלט תפוחי אדמה שהכנתי קודם (אין לי מנצ'יזים
כבדים כל כך.) ואנסה לקרוא משהו לפני השינה ופשוט אתבלבל ביני
לבין עצמי ואם יציעו לי לצאת לרקוד אז בכלל תהיה קטסטרופה כי
במצבים כאלה אני לא זזה מהפינה החשוכה שלי בכלל ורק בפראנויות
על כל הצפונבונים שיראו לי נורא מגעילים ומסכנים באותו רגע
ו...

מצלצלים בדלת. נראה לי זה עומר.