אתמול בערב ,הלכתי למקדונלד
אמרתי לעצמי נחטוף משהו זריז ..נרגיע קצת ת'מתח
באתי...מליון אנשים בתור ,אבל זה לא תור כמו אצלינו בשכונה
שאפשר להידחף או לשאול מישהו "שמרת לי ".
זה תור תרבותי ...ואנשים מזיינים אחד לשני ת'מוח בזמן שהם
עומדים.
נהיה לי חם באו לי עצבים...
הקיץ קץ ...עבר פסח וחנוכה גם ..הגיע התור שלי ,
אמרתי למוכערת [גם מוכרת ,גם מכוערת]..תביאי המבורגר ,אבל נשמה
..דחוף.

איזה המבורגר אתה רוצה ..?  שאלה המלעונה.
המבורגר מה איזה ? יאללה אל תתחכמי   נווווו....

שעה ,
שעה הבת זונה דיקלמה לי את כל סוגי ההמבורגר שבעולם
בלי לקחת אוויר.

חשבתי שאני טורף ת'שרמוטה  חיה.
תביאי ביג ..אמרתי לה ..רק תביאי כבר !!!.
כשהיא התחילה  לשאול ..צ'יפס מוגדל או טבעות בצל
קולה מוגבר רגיל או קטן ...אז..אז כבר ידעתי שזה לא ייגמר
טוב.

בתור לידי, מצד שמאל, עמד ילד
מהחנונים המרגיזים האלה שתמיד יודעים הכל וגם חייבים להגיד.
ככה עמד המנייאק הקטן והסתכל עלי...
הוא מסתכל עלי ...אני מסתכל לו על המגש ,
נהיה שקט בקהל...והחרא הקטן לא מוריד ת'עיניים...
התקרבתי אליו לאוזן ואמרתי ...
תגיד יה חרא קטן אתה טוב בפיסיקה נכון?
התחיל לנאום ,שמתי לו אצבע על השפתיים  שישתוק

ואמרתי לו ...אם אני מביא לך בוקס של 90 קילו לפרצוף
ובמהירות של 100 קמ"ש...
עד איפה יעוף הראש המכוער שלך ?

כשהוא התחיל לבכות..לקחתי את המגש שלו
ויצאתי כמו שריף מהמקום.