יום אחד פגשתי איש.
הוא אמר לי שקשה לחיות,
ושתקווה זה דבר שאוזל ונגמר.

הוא סיפר לי על עולם,
שמח, יפה.
נקרא לו חלום,
חלומות לא מתגשמים.

הוא אמר שהכל בי כואב,
מספיק רק לגעת בי
ואני מתמוטטת.

אמרתי לו חבק אותי עכשיו,
ולעולם אל תעזוב.

הוא חיבק אותי,
חזק חזק
כמו שרציתי.
הוא תפס את ידי,
ולא עזב.
הוא הבטיח לי,
שהוא לא יעזוב אותי לעולם.

הוא אמר לי שהוא החבר היחיד שיש לי בעולם,
שמותר לי להאמין רק בו,
ולבטוח רק בו.

הוא אמר לי מה לעשות,
ואני עשיתי.
הוא אמר לי במה להאמין,
ואני האמנתי.


יום אחד הוא בא ואמר לי:
אני הכאב, הדכאון.
הדמעות שלך,
הדם שלך,
מזינים אותי.
אז תבכי ילדה, תבכי,
ותחתכי,
בשבילי.
כי אני את.
ואת אני.



19.8.2003