|
חשבתי שתכתוב עליי.
לא יודעת למה, זה נשמע לי יותר לא הגיוני מאשר לך - שבאמת יושב
וכותב על הבנות שהיו ולא יהיו יותר, אבל קיוויתי.
כל משפט שעברתי קיוויתי שזה יהיה עליי, אבל ידעתי שזה לא.
אני לא יודעת למה יש לי צורך מוזר כזה להרגיש נאהבת כל הזמן.
אולי זה החסך שהיה לי ממך, וממנו, אולי זה סתם הרגשה טובה
כשאוהבים אותך, אפילו שכל כך הרבה זמן עבר.
ובאמת, אפילו אם כל כך הרבה זמן עבר - מה מונע ממך לבוא ולהגיד
לי שלום ? אני יודעת שאני אשמח אם תעשה את זה.
אתה לא יודע כמה הייתי נותנת עכשיו רק בשביל לקבל ממך חיבוק.
חיבוק אחד חם, ואחרון. |
|
הלאה אל המרחק
אמא שם במרחק
עוד מצפה לו דרך
ארוכה, אל המקום
בו אמא מחכה,
מדרך הר וים הלב
רוצה לשם, הלב
קורא לאמא...
נילס הולרגרסון
מחפש את אוגי,
כשבדרך פוגש את
שמשון ויובב
מרביצים לבלה
כדיי שתיתן להם
את הכתובת של
פינוקיו, כי הוא
זוכר מה קרה
לבינבה הקטנה,
אז כדיי להתחמק
מעונש של גברת
פילפלת הוא שר
להם את נעימת
הפתיחה של שלוש
ארבע חמש וחצי,
תוך כדיי מחשבה
על שישאר בינינו
עם דורון נשר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.