[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








החורף הגיע בלי שום צל של ספק. רוח קרה נשבה מהים אל תל אביב
האפורה של אמצע ינואר. בגן הציבורי בו ישבה,  העלים התהלכו על
הבטון השבילי, נתקעים בקצוות הדשא הירוק - צהוב שמאיים להשתלט
אבל נתקע כי פתאום הגיע החורף. טיפות קטנות של גשם ירדו
מהשמיים האפורים.  היא המשיכה לשבת על הספסל והטיפות זלגו גם
עליה. לידה נשען דובי חום חסר עין עם חור עמוק בגב. מתוך החור
בגב בצבצו ספוגים בגוונים של חרדל וכדוריות ירוקות ספוגיות
משובצות לבן. היא זכרה שבפעם הראשונה שנפרם היא הייתה בהחלט
מופתעת לגלות שממלאים דובים בחומר שממלאים כריות. ליד הפה
המחויך, מתחת לאף החום והקשיח, הסתלסל לו חוט דייג שקוף מעיד
על עוד פצע פרימה עם אותם ספוגי חרדל וכדוריות ירוקות בתוכו.
היא קיבלה אותו מזמן מהאיש ההוא שחשבה שייקח אותה לארץ רחוקה
שם תוכל לפרוץ ולהצליח. הוא נסע והיא נשארה. פעם היו לדובי שתי
עיניים צוחקות וחיוך מלא וגב פרוותי חום. בערב ההוא שחזרה
ומצאה כי הדובי נעלם היא השתוללה אל מול המראה. בשתיים לפנות
בוקר היא נסעה לחירייה ובעזרתו האדיבה של שומר זר היא איתרה את
אזור הזבל התל אביבי ושם מצאה אותו אחרי שעה ארוכה של חיפושים.
בדרך לערמת הזבל איבד את העין. בלילה שכיבסה אותו בכיור הביטו
בה ההורים שלה מודאגים. אחר כך היא יבשה אותו והחזירה אותו
למדף רטוב במקצת, עייף מההרפתקה.
את האיש ההוא היא הכירה בבית ידידים. הוא היה איש פשוט עם
שאיפות פשוטות אבל משהו בו היה מיוחד. בפגישה הראשונה היא שתתה
סיידר חם וקינמון  והוא הזמין בירה בכוס גדולה. היא עישנה,
הוא שתק. היא דיברה, הוא העיר. נדמה היה לה שהיא מזיעה בחיפוש
אחר מילים שיציגו אותה בצורה הטובה ביותר, בעוד שהוא פלט משפט
או שניים מושלמים אחרי כל מונולוג ארוך שלה. היא סבבה סביב
המטרה, הוא פגע גם בלי שכיוון.
הרוח הפכה חזקה יותר. החושך השתלט כמעט בלי קושי על היום האפור
התל אביבי שנכנע ללא קרב. מדליק הפנסים האלקטרוני של העירייה
עשה את שלו כבכל ערב והגן הואר בעמימות. היא אחזה בדוב הרטוב
מביטה בו ומתגעגעת.



על שפת אגם בארץ רחוקה ישב לו איש צעיר מחזיק ביד כוס בירה
גדולה  לוגם לו לגימות קצרות מעוותות פנים. הוא בכלל שונא
לשתות בירה. הוא שותה את המשקה רק כדי להיזכר. פעם כשהיה עוד
חי בישראל הוא פגש אישה. הם ישבו בבאר אפל בתל אביב שם שתה
בירה מכוס גדולה. הוא זכר שסיפרה לו על עצמה פרטים רבים שסגרו
סיפור חיים מושלם, כל מה שאמר באותו הערב היה רצף של משפטים
מבולבלים וקצרים שהעמידו אותו חסר כל סיכוי. הוא שט במחשבות
מביט לאגם.
לפני שנסע הוא קנה לה דובי, אחד כזה מחייך וחום, כי רצה להביע
את מה שהרגיש. המבט שלה כשהביא לה את הדוב היה ריק. הוא הרגיש
רדוד, ונזכר שכעס על עצמו שהביא דובי כבר בפגישה השנייה לאישה
שהוא בכלל לא מכיר. דובי הרי מביאים רק אחרי שבטוחים שהיא
מסוגלת לטפל בו.



הדוב הרטוב נשען על הקיר מביט בה בעין אחת. כדי שיתייבש טוב
יותר היא החליטה לתלות אותו בחוץ ובעזרת שני אטבי כביסה מעץ
הצמידה את אוזניו לחבל. כשחזרה ערב אחר כך הוא לא היה על החבל.
בזווית העין היא ראתה את תקווה, כלבת השכנים, לועסת חתיכה חומה
של פרווה כשכל החצר משובצת גוונים של חרדל וכדוריות ספוג
ירוקות. כל מה שנותר לה לעשות היה לבכות.



על שפת אגם בארץ רחוקה ישב לו איש צעיר והזיל דמעה מלוחה על
שרצה כל כך ולא הצליח, לוגם בירה שלא אהב רק כדי להיזכר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע רגע רגע?
איך אני אדע שלא
תשתמשו בסלוגן
שלי כפרסומת
סמויה לקוקה
קולה?
אוופס...

מלאך המוות לא
חכם כמו שחושבים


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/9/03 12:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף בודזנק

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה