עדו אופיר / זיכרון בערפל |
הסיכונים היו דבר שבשגרה
חששתי למצות את החסר את היותר
קיוויתי לשינוי רק לטובה
לגעת ולסטות אל הפינה הרחוקה
החדר מסתובב ואין מקום
שמרתי אימונים לכף היד והתמונה
נותרה זרוקה באמצע הפתאום
שאת נגעת עלה ירוק פרח
דמעתי ופתאום התעוררות
שמעתי את קולך בתוך קהל האנשים
פתאום מיצית, אני החמצתי הזדמנות
ואת ליטפת אחר, כבר לא איתי יותר
אני זרוק, פרוץ מלא ברסיסים
שמרתי את הרגע בקופסא בתוך הלב
שמרתי רגע וזה חולף..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|