היא כבר בת עשרים,
יצאה מבית ההורים.
חדר שכור, סמטה צרה,
אימא, זה לא נורא.
היא לא בודדה,
יש לה עבודה.
סיימה את השרות,
משלימה בגרות.
אך
היא רוקדת סלסה,
סלסה, סלסה.
כל היום היא רוקדת,
סלסה.
בת עשרים ושש,
בין שמונה לחמש,
משרד קטן של עורך דין,
מדברים הרבה על מין.
בת שלושים אחת או שתיים,
הזמן חולף בינתיים.
הגוף עדיין די שמור,
משטר הדיאטה די חמור.
אך
היא רוקדת סלסה....
כבר לא בת עשרים,
רחוק מבית ההורים,
חדר שכור סמטה צרה,
משהו כאן קרה!
כבר לא בת עשרים,
רחוק מבית ההורים,
חדר שכור סמטה צרה,
אימא! זה נורא!
אך
היא רוקדת סלסה....
חלפו עשרים,
היא בת ארבעים.
כל זה קרה,
בסמטה צרה.
חלפו עשרים,
חלפו ארבעים.
בסמטה צרה,
על הסלסה לא וויתרה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.