[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה












פתאום לבד ביחד,
בשקט מצמרר.
ארבע קירות של פחד,
איש לא צריך יותר.

ארבע חומות, כמו סכר
מפני נהר גועש
ולא תמצא פה סדק,
כבר לא שלהבת אש.

פתאום לבד ביחד,
שכחנו להביט.
צמודים במכאובינו,
מעבר לחומות גרניט.

רוצים לצעוד קדימה,
אך אין כבר כל תחושה.
הלב פסק מלכת,
מעוצם זעם התשוקה.

פתאום, האור הבליח,
מביך בעוצמתו.
אבדה לנו הדרך,
זעק השקט בקולו.

היד אינה משגת,
השער כמו נעול.
חומה שקופה של נצח
ונצח של בילבול.

פזמון:
אז מה את אומרת,
מה את חושבת.
אין עוד מילים באפילה
אין כמו שתיקות של חושך
לכאב הנשמה.
אז מה את אומרת,
מה את עוברת,
כי ממני לא תצא מילה
על חלומות שדודי חיים
והמון מקום לאכזבה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני
מוצאת את עצמי
נשלחת, מעויינת,
משופצרת ולפעמים
אפילו ממוחזרת!
בלי בושה!!


ואז אני
מתעוררת.





גולדה בסיוטי
לילה חוזרים
ונשנים בעקבות
טראומות
מודחקות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/8/03 2:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רם צ'קרוב

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה