סיפור עתיק שלא נס לחו
אֶת קִיר גָּלְמוֹ הוּא אַךְ בִּתֵּר
וּמִתְמָרֵק אֶל יוֹם הַנֶּצַח - כְּאֶל קְרָב
פּוֹרֵש- כְּנָפָיו צִבְעוֹנִיּוֹת וּמִתְפַּרְפֵּר
זוּגוֹת רַגְלָיו מוֹתֵחַ לִקְרַאת רִקּוּד חַיָּיו
הִיא עַל עֲנַף יוֹשֶׁבֶת וּמַעֲש-ֵה קְסָמִים רִשְׁתָּהּ
אוֹרֶגֶת
חוּט לְחוּט נִים לְנִימָה מְלָאכָה מְחֻשֶּׁבֶת
שֶׁל קוּרִים שְׁקוּפִים דַּקִּיקִים מְעֻדָּנִים כְּאִלּוּ
לְהִקָּרַע כָּל רֶגַע נוֹעֲדוּ
הוּא עַל חָזוֹ חָבַט בַּגַּאֲוָה, זֶה יוֹם גָּדוֹל
הָרִאשׁוֹנָה שֶׁתִּתָּפֵש- לֹא תִּמָּלֵט מִמֶּנִּי
אֲנִי אֶקְרַע, אֲנִי אֶחְגֹּג, אֲנִי אֶשְׁכַּח הַכֹּל
הַיּוֹם חָגִי מָחָר אֵינֶנִּי
הִיא סַבְלָנִית, טוֹוָה כָּל חוּט בְּאֶרֶג
בּוֹדֶקֶת מֶרְחַקִּים, הִצְטַלְּבֻיּוֹת מַדְבֶּקֶּת
לְאַט בְּיֶגַע בֵּין גְּזָעִים מוּקֶמֶת
יְרִיעָה לְבַנְבַּנָּה בָּרוּחַ מִתְנַדְנֶדֶת
יָצָא לְמַסָּעוֹ יוֹרֵט בֵּין הַפְּרָחִים
צוּפָם שׁוֹתֶה מְלוֹא גָּבִיעַ - שִׁכּוֹר הֲלוּם מִתְקָם
שׁוֹאֵף רֵיחָם וּמִתְמַסְטֵל
זִרְמֵי אֲוִיר יוֹרֵד, עוֹלֶה וּמִתְפַּתֵּל
הָלְאָה...
קְרוּמִית הַיְּרִיעָה קַלּוֹת בָּרוּחַ מַרְעִידָה
וּבִקְצֵה חוּט - גְּבִירָה יוֹשֶׁבֶת וּמַמְתִּינָה
הַזְּמַן הוּא נֶצַח, נֶצַח הוּא הַזְּמַן
לַחֲכָמִים הַהַמְתָּנָה נִשְּׁקָם
מַהוּ הַפֶּרַח הַלָּבָן שֶׁכֹּה קוֹרֵץ
בֵּינוֹת גְּזָעִים וּמִתְנַדְנֵד בַּחֲבִיבוּת
רַק קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אֵגֶל טַל תָּנֵץ
תִּזְעַק בְּאֵלָם - זְהִירוּתתת
גָּבַר הוּא - תָּמִיד בָּטוּחַ
אֶל הַיְּרִיעָה לְשָׁם, לְשָׁם
עָט הוּא חָפוּז כְּחֵץ שָׁלוּחַ
וּבְלִבָּהּ נָחַת נִדְהָם
הִיא לְאִטָּהּ רַק חוּט מוֹשֶׁכֶת
רִשְׁתָּהּ תָּנִיעַ מִסָּבִיב
עוֹטֶפֶת מְחַבֶּקֶת וּמְעַרְסֶלֶת
כְּמוֹ מַגַּע יָד אֵם חָבִיב
הוּא בִּנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה קוּרֵי פְּלָדָה בְּפִיו
כְּנָפָיו נֶעֱצָרוֹת גּוּפוֹ דָּאוּב
יָצָאתָ מִן הַגֹּלֶם פַּרְפַּר חָבִיב
וְאֶל הַגֹּלֶם שׁוֹב תָּשׁוּב
כִּקְלִפָּה רֵיקָה.
20/09/2003 |
