וְשָם עַל הַחוֹף אָמַרְתְּ לִי
"אַתָּה לֹא רוֹמַנְטִי כְּמוֹ שֶׁהָיִיתָ,
זוֹכֶרֶת יָמִים שֶׁהִמְתַּנְתִּי לְךָ
אַבִּיר חֲלוֹמוֹתַי"

... אֶת סוּסִי הַלָּבָן חִפַּשְתִּי
מֵעֵבֶר לַפִּנָּה. סוּס לֹא הָיָה,
כְּמוֹ אָז בַּיָּמִים הָהֵם.
רַק עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן הַמְּשַׁמֵּשׁ
מוֹלֶכֶת, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא זָכְתָה -

לַהַכָּרָה, אוֹ מִלָּה. אוֹ נִיד
אוֹ תּוֹדָה, רַק שְפָתַיִם קְפוּצוֹת
וְשׁוּרַת מְשִימוֹת מִתְאָרֶכֶת
בְּלִי קֵץ, בְּלִי גְּבוּל,
בְּלִי זְמַן, בְּלִי הִגָּיוֹן

אֲנִי, רַק עָרְגָה בִּי לְיָדֵךְ הַמְּגַשֶּׁשֶׁת
בְּאִישׁוֹן,  לוֹטֶפֶת, לוֹהֶטֶת לוֹאֶטֶת
עַד דָּמִי הַקָּרוּשׁ, מַפְשִׁיר וזוֹנֵק
וּבְהֶלֶם רַקּוֹת מִתְפָּרֵץ
וְכֻלּוֹ שֶׁלָּךְ

28/08/2003