שירלי שיינינג / שוב הוא בא |
שוב הוא בא
משחרר בדרך את מכשירי
האינפוזיה מידיו
לובש מכנסי
ברמודה קצרים
(גדולים ממידותיו שכחשו)
וחולצת צווארון
אפורה
(שטמנתי עם ריחו
עמוק בארון, כשגווע)
הוא מתיישב על הכיסא
ומוחה שאריות זקנה מעיניו
ואז מפיח את שמי
בפיו
כאילו הייתי מרק
או כוס תה
שלגם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|