הוא ניסה בתחושה מוזרה ביותר
לפתוח שיחה ופשוט לדבר,
אמר שאני מיוחדת מאוד
ושהוא רוצה תמיד לצידי לעמוד.
ליטף את פניי והחזיק את ידי
והביט על הכוכב שהוא קרא לו על שמי.
הבטתי בו במבטו התמים
והרגשתי את ליבי קורא לו מבפנים
חשבתי עלינו מקימים משפחה
ועל הילד הקטן הזה שיישא אותי לו לאישה

אהבתינו פורחת עד עצם היום הזה
כי לאהבה שכזו כל אחד מאיתנו כמה
בראשי הוא נמצא בכל מקום שאלך
וליבי אליו עוד מחפש את הדרך

ביום בודד שכזה שבו נעלמת פתאום
התבהרו לי דברים ממש כמו בחלום.
והבנתי שאותך עד הקבר אוהב
עד שנתאחד בגן עדן - ושם אותי שוב תאהב

במבט קטן על ילדי הנאור
מכתיב לי אתה את הדרך בה לבחור
וקולך שוב צועק בי מידי בוקר ראשון
ואומר אתה שהיום זהו תורי לחיות נכון
אך דרכי נכשלה כי אתה אינך לצידי
למרות שתמיד תשאר בליבי

ובלילה שקט לפני שבועיים - שלושה
הרגשתי שוב את אותה התחושה
נכנסת בשקט אל גופי השמור
ועברנו יחד עוד לילה אסור...

והיום שוב אני כרגיל בוכייה
על היום הנורא בו לקחו לי אותך
ולילד שלי המתוק מכולם
אספר על אביו שאותו לא הכיר מעולם...
שידע לפחות איזה גבר היית
וישמע על כמה שאבא להיות רצית.

אז אהובי היקר שלעולמי עד אזכור
אנא את הדרך לליבי אל תרפה מלנצור