לבשתי את המכנסיים הפוך , זה קורה לי לפחות פעמיים שלוש בשבוע
ולכן יש לי מראה ליד הדלת אבל הפעם הבחנתי בזה רק כאשר חבורת
דרדסים הצביעו עליי בתחנת האוטובוס.
להגנתי אני יכול לטעון שכל ליל אמש הייתי עסוק בלהכין מצגת
לקניינים מחו"ל והעובדה שהיו ברקים ורעמים כל הלילה  לא עזרה
הרבה, לחזור הביתה אני לא יכול  מכוון שזה אומר שלאוטובוס
הקרוב
אני לא אגיע  ואיחור נוסף יהפוך אותי למחוסר עבודה, לנסות לשבת
בשורה האחורית באוטובוס כך שלא יבחינו בי אינה אפשרית מכוון
שבשעת בוקר המקומות היחידים באוטובוס הם בעמידה, כך שנשארה
אופציה אחת בלבד והיא להיכנס לסמטה הקרובה ושם להתארגן , חלצתי
נעליים נעמדתי  מאחורי חומה סמוכה , אך בזמן שאני מסתדר אני
רואה בזוית העין כלב תופס את אחת הנעליים ורץ לרחוב.
שמתי עלי את הנעל שנשארה ורצתי אחריו , אני לא יודע אם זה
השרוך הפתוח או סתם חוסר תשומת לב אבל מצאתי את עצמי שוכב בתוך
שלולית שניה אחר כך ,למזלי הכלב נעצר כדי לפרק את הנעל שקניתי
בשוק רק אתמול כדי להראות ייצוגי .
איזו בחורה הבחינה בו וניסתה לקחת ממנו את נעל , רק כאשר הגעתי
אליהם הבחנתי שמהתיק שבו החזקתי
את המצגת נשארה רק הידית וכדי להשלים את התמונה האוטובוס
שהייתי אמור להיות עליו עבר צמוד צמוד
למדרכה וזיכה אותי בסילון של רפש , עמדתי נוטף כולי ולמרות
שהאוזניים שלי היו מלאות בוץ הצלחתי לשמוע אותה מבקשת סליחה על
מה שעשה לי הכלב שלה , היא התעקשה לקנות לי נעליים חדשות ואני
לא הייתי במצב שיכולתי לסרב ,קנינו נעליים איטלקיות ולא כמו
החיקוי שהיה לי קודם .
לא היה לי נעים אז הזמנתי אותה ואת הכלב לקפה .
אני בדרכי הביתה עכשיו, מדדה כמו ברווז בגלל הבוץ שהתייבש
והנעליים הקטנות עליי בשני מספרים וחיוך דבילי מרוח על פניי .

כבר אמרתי שהיה יום מוצלח?