אני לזה ציפיתי,
ועכשיו אני בוכה.
התאריך כבר עבר,
ואני עדיין לבד.
אמרת שניפגש,
אמרת שאתה אוהב...
היית לי מלאך, התאהבתי בך
אך לפתע ברחת, ואותי לבד השארת
עם הספק, עם הדמיון, עם הכאב
שברגע של זיכרון, הוא לא פוסק.
רק תמונה - זה לא מספיק
רציתי את הדבר האמיתי,
חשבתי שגם אתה, ידעתי זאת.
אך לפתע השתנת, דעתך התהפכה
לך זה לא כאב, לך זה לא כואב
אתה כבר המשכת הלאה
ממני התעלמת
אבל אני כאן נותרתי,
עם תמונה מטושטשת,
וזכרון כה יפה,שנקטע ברגע כואב.
לך כבר לא איכפת, את שלך עשית
אך מה עם ליבי? אותו לא אשתיק
לדמעות אתן לזרום, אתה כבר לא איתי
עכשיו אין מי שאותן יאסוף
אתה כבר לא איתי, המשכת
אותי קילומטרים מאחוריך השארת.
זוחלת, מנסה להגיע אלייך,
אבל אתה רץ, אתה בורח.
אני מוותרת
אך עדיין כואבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.