ענבל קפלן / אבא |
כשהכל נגמר והכעס כאילו נעלם
הוא בעצם רק עבר למקום אחר
מוסתר יותר מהעצב שלי
אבל החומה שלי עוד כאן
וגם שלך
זוכרת איך התקרבתי בשקט
לחדר שלך ושמעתי אותך בוכה
אחרי שאמא עזבה
אני זוכרת הכל בתוכי
רגעים קטנים של עצב וקושי
נחקקו בתוך הלב שלי
עכשיו הם במבט
אולי הייתי הילדה המועדפת שלך
אף פעם לא נגלה
בפנים אני יודעת שאנחנו כ"כ דומים
אבל כבר לא יודעת איך לדבר אליך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|