פיתאום את ממש מצטערת
עכשיו את גם בוכה
דמעות כאלה , את יודעת
של זיוף או מבוכה

אח"כ בא ה"לא התכוונתי"
ופילוסופית חיים , על דברים
על דברים שקורים בטעות
על קשרים שנופלים בגלל שטות

ואני עומד מולך , חוכך ומתלבט
שולף תותחים , ויורה את האמת
ולך פתאום זה ממש כואב
ואיזה רע אני , ששובר לך את הלב

והשח-מט ממשיך ושוב את בוכה
ושוב את מצטעת , ושוב המבוכה
ואז מחייכת , ואומרת
אולי נישאר בקשר , ומהנהנת בשקט

כאילו משהו השתנה , את מקווה
שכל אותה תקופה , שעברתי , הקשה
תימחק ותיעלם , תיגמר ותיבלם
ואני כמו שפוט , כמעט מחייך בטעות

ברגע האחרון ממעוזי הדיכאון
ניזכר בלילות הלבנים
בימי החושך , בחודשים הארוכים
השירים העצובים , הכאב והבדידות
הכמעט רצון למות

ואז את מנסה לחבק
אני בוחר להתנתק , באימה משתתק
מחייך אל העמוד מעבר לכתפך
נחנק בין דמעותייך , נעלם מעתידך

פיתאום את ממש מצטערת
עכשיו את כבר בוכה
דמעות  כאלה את יודעת
של אחת שהפסידה אהבה