השמיים כחולים,
הציפורים מצייצות.
הפרחים פורחים,
והפרפרים עפים.
ילדים משחקים בכדור בחצר,
אבא צובע שוב את הגדר.
בחניה עומד הג'יפ- לתזוזה מוכן,
ואמא מוזגת לה מיץ מהקנקן.
לאמא יש בעיניים מבט של חיבה,
ואחי לועס שוב, הפעם סנדוויץ' עם ריבה.
זהו עוד יום שבת רגיל,
בחיק משפחת גיל.
אני יושב לי פה בחצר,
רואה את אבא נאבק בצביעת הגדר.
מביט בשמיים וחולם חלומות ורודים,
על עולם מלא בצבעים שחורים.
אבל במציאות שום דבר לא ככה,
אבא דופק להנאתו את המזכירה שלו, ברכה.
אמא מוצצת כל בוקר לשכן,
ואני כבר חודש מנסה את סיגל לזיין.
אחי חוטף מכות כל יום מהילדים בגן,
לדודה שרה שוב התחיל לצמוח זקן.
לסבתא יש בעיות בראש וגם טחורים,
דוד משה מסתכל בזימה על הילדים הקטנים.
אני שונא שקרים ואנשים צבועים,
אבל מה לעשות אני מוקף באנשים מפגרים.
זהו עוד יום שבת טיפוסי,
בחיקה האוהב של משפחתי.
אני לא יודע מה עוד לעשות,
אולי אצא ואפוצץ מישהו זר במכות.
אולי בעצם הכי כדאי,
לחתוך את הורידים ודי.
אני יושב פה בחצר מתחת לעץ,
אחותי הגדולה מצאה עוד בלון לפוצץ.
אני מדמם לי פה למוות ובסופו של דבר מת,
אולי במותי יגלו כולם כל חטא וחטא.
אני 6 מטר מתחת לאדמה כבר חודשיים תקוע,
אבא בתביעת הגירושים של אמא שקוע.
אולי עכשיו יבוא הכל על מקומו בשלום,
אוי שיט! זה הכל היה רק חלום... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.