מדהים כיצד מסוגלות הפמיניסטיות לקחת יצירה ספרותית כל-כך יפה
ומקסימה כמו פארק מנספילד ולהרוס אותה כליל. כך עשתה יוצרת
הסרט מנספילד פארק, פטריסיה רוזמה, בשנת 1999 (שיתוף פעולה
בריטי ואמריקני הרסני) . למזלי ראיתי את הסידרה בת ה-6 פרקים
שצולמה בשנת 1983 כך שיש לי פרספקטיבה רחבה יותר לראות את
השינויים המחרידים והפערים המזעזעים שבין העיבוד המקורי לסידרת
הטלווזיה לעומת הסרט שצולם בסוף שנות ה-90 והוא כל-כך טיפוסי
לפמיניזם הקיצוני שהשתלט על עולם התרבות ומנסה כל הזמן לשכנע
את הנשים ש"גברים היו תמיד האויב הכי אכזר של הנשים".

הסיפור, מבוסס על ספרה של ג'ין אוסטין, הוא על פאני פרייס,
נערה ממשפחה עניה שגדלה בבית קרובי משפחה עשירים בתחילת המאה
ה-19, על הבדלי המעמד, על סיפור אהבה נוגע ללב, על רוע לב ועל
טוב-לב.

בגירסה המקורית פאני פרייס היא נערה שקטה, צנועה, ביישנית,
טובת לב ורגועה ואילו בגירסה החדשה היא מוצגת
כתוקפנית-אנרגטית, קשוחה, חסרת נימוסים שתלטנית ובקיצור-
פמיניסטית. בביצוע המקורי השחקנית גילמה את הדמות בצורה יוצאת
מהכלל, מעוררת הזדהות ושאי אפשר שלא להתאהב בה, מבחינתי לפחות.
השחקנית החדשה אולי נראית טוב יותר מהשחקנית בגירסה המקורית
אבל היא לא מתקרבת אפילו לקרסולים שלה ברמת המשחק.

אדמונד, חברה הטוב ביותר של פאני, מוצג בגירסה המקורית
כג'נטלמן
אדיב, טוב לב, אמיץ וגברי ואילו בגירסה החדשה הוא מוצג כילד
חסר
ביטחון, שקט ופאסיבי למדי ואילו פאני מוצגת כדמות הדומיננטית
והשולטת בניגוד הגמור לגירסה המקורית.

בגירסה המקורית סר טומס, דודה של פאני שמגדל אותה בביתו, מוצג
כאדם טוב לב, אדיב וג'נטלמן אמיתי לעומת הגירסה החדשה בה הוא
מוצג כחזיר פטריארך אכזר, אלים, מרושע ושתלטן שצועק כל הזמן.
אפילו הוסיפו פרשנות חולנית לסצנה בה הוא חוזר ומקבל את פני
פאני ב"כמה גדלת ילדתי" - בגירסה המקורית הוא מתנהג כמו אב
לבתו ואילו בגירסה החדשה הוא נראה כאילו הוא "רוצה לאנוס
אותה". כך גם אביה של פאני.

בגירסה המקורית דודתה של פאני, גב' נוריס, כל הזמן משפילה אותה
ואילו בסרט החדש - בקושי רואים אותה. במקור - גב' נוריס היא
זאת שמספרת לבנותיו של סר טומס על הרמה הנמוכה והבורות של פאני
והבנות אף צוחקות עליה באילו הגירסה החדשה - עושה זאת סר טומס
בעצמו ואילו הבנות (מריה וג'וליה) מתייחסות אליה יפה מהתתחלה.

הסילוף הכי מעצבן, הכי מקומם והכי מעליב עבורי היה שבגירסה
החדשה
מתכתבת פאני פרייס עם אחותה סוזי והיא קשורה אליה ביותר לעומת

הגירסה המקורית בה פאני קשורה לאחיה וויליאם. יוצרת הסרט
הרחיקה כמה שיותר דמויות גבריות חיוביות, כמקובל בשיטות
התעמולה הפמיניסטית.

השחקנית שגילמה את פאני פרייס היא כ"כ גרועה, ויש לה חוסר
תיאום
רציני בהבעות הפנים שנראה כאילו היא עומדת לפרוץ בצחוק כל רגע,
לעומת השחקנית בהפקה המקורית בה היא נראתה מאוד "בתוך הדמות".
שנאתי בעיקר איך השחקנית החדשה  מדברת אל המצלמה ואל הצופים
בסרט כאילו שאיכפת לי מה יש לה להגיד.

הפוליטקלי קורקט השרירותי והכוחני גם בא לידי ביטוי באינסוף
איזכורים
של שיעבוד השחורים. במקום שהעלילה תזרום באופן טבעי, יש
התעקשות ברורה ללכת לפי כל הכללים של הסתה פמיניסטית ותסריט
פוליטקלי קורקט מאוד קלישאתי, ידוע מראש ומשעמם להחריד - במקום
סיפור על נערה ענייה שמצליחה לרכוש את אמונם של קרובי משפחתה
העשירים, מתקבל הרושם שזה סיפור על "לוחמת פמיניסטית ועל דרכה
לקריירה של סופרת מצליחה" בהתעלמות כמעט מוחלטת מהסיפור!

אפילו בפורנו הם הצליחו לגעת - פאני פרייס מוצאת במיטתו של
טום,
הבן הבכור, ציורי זוועה שמכילים אונס, התעללות ורצח של נשים
ושחורים.

אפילו בסצנה שבה אדמונד מתעמת עם האישה שבה התאהב ומגלה
כמה היא מרושעת - פתאום הפך העניין לפגישה משפחתית משעממת
ורגילה - בלי שום רגשות, בניגוד לגירסה המקורית.

גם המוזיקה משעממת, לא מגוונת ונותנת תחושה של דיכאון ואי
נעימות -
בניגוד למוזיקה לגירסה המקורית בה הייתה השקעה מדהימה ויוצאת
מהכלל.

הדבר היחיד שאהבתי בסרט זה את שיטות הצילום החדשות שמשלבות
צילומי פנים וחוץ ביחד אבל חוץ מזה - תעמולה פמיניסטית ואנטי
גברית זולה, מכוערת ומרושעת ביותר. כך נוהגות הפמיניסטיות
לשכתב, לסלף, לשקר ולתמרן כמה שיותר - העיקר לשכנע את הנשים
ש"גברים הם האויב ההיסטורי הגדול ביותר של הנשים"!

הסרט הזה הוא רק דוגמא אחת - גם העיבוד הטלוויזיוני של
ה"אסופית
אן שירלי" ספג מניפולציות זהות מאוד - אהבתי את הסידרה שהופקה

בשנות ה-80 והיא הייתה מעניינת, מרתקת ואפילו מרגשת אבל בשנת
1999 יצרו סידרת המשך שבה אן שירלי מוצגת כסופרת ולוחמת
פמיניסטית שנלחמת בגברים אכזריים. היא אפילו מפרסמת מאמר
בעיתון שכולל ציטוט מדוייק מדבריה של היליארי קלינטון ש"במלחמה
- נשים הן אלה שסובלות באמת כי הן אלה שמאבדות אחים ובעלים
וכו'" (כלומר: הגברים הם הרכוש של הנשים - שוב הן מרכז העולם
והגברים הם רק חפצים בעולם האגוצנטרי והצר שלהן ושלהן בלבד!)

ג'ק