|
מילים: מאיה סיון
לחנן עיבוד וביצוע: עודד זמיר
שיר זה, מוקדש בסחי ומאוס לנשים הפלשתינאיות ודומותיהן בעולם,
המשלחות בברכת אלוהי הכזב את יוצאי חלציהן לבצע פיגועי
התאבדות.
יהה זה ברור ונחרץ כי, אין בכך משום הטלת מארה בכלל בני העם
הפלשתינאי בו רבות המשפחות ברוכות ילדים חפופי אהבת אב ואם
מסורים ושוקדים. |
|
|
מה עם הזכויות
על הסלוגנים למי
הם שמורים, בטח
לבמה חדשה אבל
למי עוד, מה כל
מה שאנחנו
כותבים נהפך
להיות בחזקת
הבמה, איפה
הזכויות שלנו,
עד מתי נסבול את
עקירת זכויות
היוצרים שלנו,
עד מתי?
אני דורש פתיחה
של הספרים,
ולבדוק מי
מרוויח מה?, של
מי כל רעיון,
ומי זה חרגול?
עו"ד שמעון
מזרחי, יו"ר
עמותת
הסלוגניסטים
מתוך מכתב חריף
לאחד רימר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.