|
ממני או ממך מליבי או מליבך
מפרורי אבק של אושר שנמרח
מרצף שזה כיף מצחוק שמעייף
מפרורי הלב שעוד נשאר
מהיום ומהליל אני לוקח מתפטל
ונאנק כשהפצעים הם מגלידים לאט
ומהרגע שאשאל ועד הרגש שיאכל
אני אוכל להיות שלך עוד
בארוחה האחרונה אני נשבעתי
לספק לך אהבה של איש אחר
ולהעביר לך את הטעם הרע שנשאר לך
ממני - הרבה
מקור ומחום וגם שהתפשרנו
היינו צובעים עולמות באוויר
מרגע שפתחתי ידים כמו שבאת הלכת
כשכיוונתי , דרכת וירית בי - בובה של כסף מזכוכית
בארוחה הישנה לא אשבע עוד
ואנסה רק לקיים על בשרי
ולהשאיר לך רק עוד טעם של תקווה וחום
ממך - לאחרים
לחיי הדור
הבא
ושיהיו
מאושרים
:) |
|
|
למי יש כוח לדון
בקיום של אנשים?
לי יש...והייתי
רוצה להגיד
שהמשפט "אני
כותב משמע אני
קיים" בהחלט
רלוונטי כי מי
שלא כותב לא
יכול בעצם לתת
הוכחות מוצקות
שהוא קיים
ושהשכל שלו באמת
מפיק משהו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.