אתמול בלילה:
אתמול בלילה עשיתי את זה,
יריתי בעצמי כשאף אחד לא היה שם,
כשאף אחד לא ראה.
יש לי חור באמצע הגוף, בדיוק איפה שפעם היה לי לב.
אבל אף אחד לא רואה שהגוף חלול, כי הבגדים מסתירים את זה.
אף אחד לא יודע שמאתמול בלילה אני מתה.
ונשארה רק קליפה ריקה וקרה, בלי רגש ובלי לב.
אתמול בלילה עשיתי את זה,
ועכשיו אני מתה

כל המראות נשברו,
והרסיסים התעופפו לכל מקום... המציאות נחשפת:
הכל מסביב מלא רק בשברים
של מה שפעם היה חלום,
אבל אולי בעצם רק שקר
וזה אף פעם לא באמת היה שם?
עכשיו המסכות יורדות- הפרצופים האמיתיים נגלים,
המסך נסגר, מחר יש עוד הופעה
אבל מי בכלל יראה אותה?
בטח שלא אני...

בחרתי להציג את שני הקטעים/קטע אחד (לא ברור) תחת התאריך
כתיבה למרות שאני לא מוסיפה את התאריכים שבהם היצירות נכתבו
(אולי משום שאני לא יודעת אותם, אולי מסיבה אחרת..)
מהרצון להדגיש את האירוע המשמעותי עבורי שקרה באותו תאריך ואני
מנועה מלחשוף. ההתמודדות לבד כואבת בהחלט לא מומלץ