טל אטלס-תדמור / החלל שלי |
לא האמנתי ,
עד שהשוטר נתן לי לקרוא את הדו"ח הפתולוגי
ראיתי אותך מרחף בחלל,
נפש מטיילת בין ארצות העולם
חזיון שלא הרפה
גם לאחר שהבנתי תוך כדי קריאה
שכניראה ראיתי בזמנך
את הרגל הזו
(באותו צילום שגזרתי מהעיתון)
ליד האוטובוס.
והיום,
תשע שנים אחרי
אני כאן, אבא,
אפופה בשפת אימך
שהיא רוחך השורקת סביבי,
חיה במאמץ תמידי לאחוז
בבלון ההליום
והוא מושך כל כך גבוה.
(אני מודה לשירלי שייניג, שפתחה את מגרת הלב).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|