באשר הלכתי אחרייך
לא כשלו רגליי
אף פעם
כל תלאות הדרך
נדמו לנו חסרות ערך
והגיל והמרחק
רבבם כי רק ימתק
בפסיעות קטנות צעדנו
בשדרות של קונכיות
בעיניים לא הבטנו
רק לעומק הכחולות
והיה, היה לך בוקר
לחייך אל הזריחה
והיה, היה לך ערב
והייתה לנו שקיעה
אך למחרת היינו
כגאות ושפל
כל אשר בחוף שבינו
כמו הרוח - הבל.
הירח כסוכר
ממתיק לילה לעת בוקר
הוא שוקע מבותר
ודמעות בים מסתר.
ומעבר לאופק
לא דרך שוב כוכבך
והלב עוד דופק
מזכרו מכתבך.
אל ידך ואל ליבך
כותב אני לך
נסיכת החלומות
שוב השיבי אלומות
מעינייך - חומות חומות
עוד אתן מסתתרות
שם, מעבר לדמעות
עד אינסוף מכלות
את גדולת האהבות. |
