מתוך שאון שרירותי זחוח
זוהבת שמש השררה זוהרת
בת מוות קשת אל שם מילה
צילצול כוזב שתיקה רועמת
פועם אל תוך זיכרון לא יקר אפור.
ורק הגשם מתדפק על דלתות החדרים,
שנית צובט הכל-הרגע.
רועץ ונרעץ ישיחו יחדיו
את שעות הדמדומים
הכל נגמר, ויעברו בעיניהם
על המפרשים הללו, הקטומים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|