את עולמי אשר ידעתי למצוא
את חלומי אשר קיווה לאתר שבר אור
ככלות היום אשר לאורו מצאתי עבר
ברדת ערב קט אשר נודע אל כל לב שקט ומר.
כאשר שלווה נפשי שוב, זכר חלומי
אשר נשא צלמך, נפשך, עמי
וחום לבך נתמזג אף הוא
בצלילות מגע קטיפה רכה ואצבעות משי,
חמישה כקורים דקיקים וענוגים,
נוגעים לא נוגעים, משלימים, ויוצרים
גלים נעימים ומצמררים.
אלפי עלי כותרת יכסו את לבי
ואודם ובוהק צהבהב נמשחו בכחול הים
ומכחול בלתי נראה ירעיף צבעי הקשת
על ארץ לא נודעת. זכרונותיך המה
משחקים ברוח עם עלי שלכת ואודם וצהוב,
כחול מנצח בשקט, ברדת הערב, חמה, עלה כותרת.
נפשי יוצאת אל רוח קדים גוועת,
ומגע של לילה צונן,
חסר אודם ובוהק צהבהב, וחיוך רחוק
שולח קרני נחמת עבר לכל מקום.
כחול נמשח באדום,
ככלות היום.
