שוב פעם כל הקולות האלו,
הם חזרו,
במוח אני שומע שיר שמתנגן לי כבר כמה ימים.
באוזניים אני שומע קולות של המוני ילדים קטנים מדברים
וצוחקים.
בלב אני שומע אותך אומרת לי כל כך הרבה מילים קשות.
כל מילה עוד פירפור אחרי המוות.
כל משפט עוד שעה של הירהור.
את אוהבת אותי אבל מענישה אותי על משהו שעשיתי בגללך.
תמשיכי לחפש את הנסיך המושלם כי הוא לא יבוא .
תמשיכי להעמיד פנים שהכל טוב ויפה,
אל תסתכלי לי בעניים כשאת אומרת, שונאת אותך.
כמה שקרים שיקרת,
כמה מילים אמרת שלהן אין משמעות.
הכל כדי להחביא את מה שאת מרגישה.
אני כבר לא יודע מה לעשות איתך, איתי.
אנחנו תאומים אבל את מורכבת כל כך.
אלוהים כמה שאני שונא אותך!
אש זאת את.
ומה שאת עושה זה שורפת אותי לאט לאט
אבל לקראת הסוף,
לקראת המוות המתוק,
את מפסיקה,
נותנת לי לגסוס,
לחרחר, לסבול...
תגידי לי שאף פעם לא אהבת אותי!תגידי!
אני קשור,
אני לא יכול לעשות כלום.
את קושרת אותי עם המילים המשכרות שלך ובשקרים שלך,
אני פשוט לא מאמין שכל פעם אני נופל מחדש,
אני עומד לשכוח אותך ונזכר.
אי שלמות יוצרת שלמות,
המשפט שלנו.
אני רוצה ללכת לישון ולא לקום,
לעבור לעולם שלי לעד.
בלי דאגות בלי זונות בלי אהבות
רק אני והעולם שלי.
לבד
לבד
לבד. |