|
בשחר העולה
רקמתי לך מחרוזת
מילים שלא היה בהן דבר
רק אור
והטבעתי בחזך
לאמור
שלי
(לכל המחפשים אוטוביוגרפיה... זה המקום!)
:) |
|
|
ושוב פינתנו,
ארגנטינאי מארח
פילוסופים והוגי
דעות. והפעם,
איש אחד, מוכר
בקיוסק בפנימיה
שלא אזכיר את
שמה.
"בוא בוא תאכל.
לא השתנתי על
זה!
באמא שלי!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.