רות אורדע / פרוסת מינחה |
כשמחצית גופי רכונה לרחוב
בייחולים מפרכסים
לנהמת הג'יפ שלך.
כל רחש בחדר המדרגות
מקפיץ אותי ממקומי.
אולי עוד הלילה
ודמותך תמלא
את עינית דלתי
בהפתעה.
כל דקה חולפת
בה החלון והדלת
ממאנים לבשר את חזרתך לחיי
נפרסת בתוכי פרוסה נוספת
מינחה לחידלון התאוותן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|