|
ממשיכה לפתוח חלון באדיקות
כשמחצית גופי רכונה לרחוב
בייחולים מפרכסים
לנהמת הג'יפ שלך.
כל רחש בחדר המדרגות
מקפיץ אותי ממקומי.
אולי עוד הלילה
ודמותך תמלא
את עינית דלתי
בהפתעה.
כל דקה חולפת
בה החלון והדלת
ממאנים לבשר את חזרתך לחיי
נפרסת בתוכי פרוסה נוספת
מינחה לחידלון התאוותן. |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.