(יולי 2012)

לפעמים, אנשים נשארים יפים לרגע.
מישהו מניח להם את הדעת
או ראש על הכתף
נשען בעדינות של שיווי משקל.
לפעמים הם יפים
כשאתם מסתכלים עליהם והם
אינם יודעים זאת,
או, כשהם שוכחים לשתות מספיק מים
ונהיים חיוורים כאלה
או כשהזמן מתנתק מהם
והם נהיים חיות רציונליות.
לפעמים אנשים שוברים שיניים
על צלחת
כי הם רעבים מספיק
בשביל ליפול על הראש,
לפעמים הם זוכרים
ולפעמים הם חונקים את ההורים שלהם.
לפעמים הם מתהלכים באדיקות
סביב עצמם
ומחשבים את הסיכוי שלהם
להנצל מהמצב הזה.
לפעמים הם שוקעים בחול
או נסחפים עירומים
במערבולת באמצע הים.
לפעמים אנשים שוכבים במיטה
שעל הסדינים שלה
עברו לפחות עוד כמה אנשים אחרים
בלי לדעת
שאלפי תאי עור מתים
נדבקים להם לדופן הריאות
כשהם נושמים את האוויר.
אני אומר אנשים
ואתם לא מסתובבים.
אני קורא לכם ברחוב
אני שולח לכם פרחים
ושוקולדים
ואתם, מצידכם אומרים;
אנחנו לא האנשים שאתה חושב.