היו היה גבעול
גבעול כחול
לגבעול היו חלומות ירוקים
כמו לאנשים העצובים
הוא טיפס כדי לא להיות עצוב
אבל תמיד ידע את האמת

הבחורה שהוא אוהב
לא אוהבת אותו
הוא אפס רציני
כי הוא אף פעם לא אמר לה את זה
עכשיו הוא חי בלי תקווה ובלי כבוד
הוא לא יכול לנצח
הוא פשוט ישאר עצוב

אף אחד לא מרחם עליו
כי אף אחד לא יודע
מה עובר עליו

הוא חי מיום ליום
מפגישה לפגישה
שמח על כל מפגש שלו איתה
הוא מנסה להיות נחמד
אבל היא פשוט לא שמה.

הוא עצוב וגלמוד
בחדרו חסר הצבע
בוהה החוצה
ומקווה לראות אותה
באה אליו
שמחה כמוהו - פתאום

הוא אוהב אותה יותר מאת החיים
לא שהחיים בלעדיה שווים הרבה.
הוא אומר לעצמו הוא יתגבר עליה
אבל הוא משקר
הוא גבעול

איזה גבעול
מכופף את עצמו כמעט עד שבירה
אבל אפילו את האומץ לזה אין לו
איזה מן גבעול.