שני דוד / שוב לא שקט... |
והגעגוע מתעורר לחיים.
העצב רובץ בעומק ליבי,
והדמעות פשוט זולגות...
החיוך נמחק,
האושר נעלם... כמו הרוח.
והייאוש הלך-ושב.
מחייכת, ומאחורי החיוך
מסתתרת הדממה,
הסערה שמתחוללת
בתוכי...
שבה אהבה...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|