והלילות הארוכים,
מתכרבל בשמיכה.
והצרימה של שמך באוזניי,
בליבי עוד יותר איומה.
מנסה שלא לחשוב,
אבל זה כלוא בתוכי.
והמפח לחופש שלך,
לא נמצא עוד איתי.
את ספוגה בדמי, בליבי, בכולי!
בשביל להוציאך ממני עלי למות.
את כישפת אותי מכשפה ארורה,
להביט בך הייתה טעות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.