עומר שחר / כאב לא שפוי |
עם כל שנה הכאב מתקהה
עם כל שנה הזיכרון מטשטש
עד שאתה כבר לא רוצה בו
בכל שנה אתה פוגש פחות אנשים
רואה כיצד הם ממשיכים הלאה
ושוכחים
ואתה רוצה לזעוק
אתה רוצה להזכיר
אך בעצם אתה רוצה גם את הכוח
את הכוח לשכוח
להשאיר את הכאב מאחור
ואתו הזיכרון שעלייך מעיק
כובל אותך לעבר
אתה סובל בכל פעם מחדש
ושב ושואל מדוע
ולמה ואיך
זה קשה אתה יודע
זה מעיק לזכור
ולמה דווקא אתה
ואין לך תשובה
אתה חייב את זה
כי אתה מפחד
מה יחשבו
מה תחשוב אתה
אם תיתן לזיכרון
להעלם מנפשך
מאבק תמידי בין הנכון לנוח
בין הצורך לזכור
וההקלה שבלשכוח
שוב נגררות הרגליים
הולכות עיוורות אחר העיניים
הולכות קדימה
אך חוזרות בחזרה
למקום לא רצוי
לעבר כאב לא שפוי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|