י.ב שומינר / Et tu Brute |
השיש הקר נלחץ אל לחיי
מבטי מתערפל בדמעה
מה יפה שקיעתה של רומא
הפלדה והדם נועדו זה לזה
אתה רוכן לעברי
מערסל את ראשי בידיך
האמן לי
מעולם לא לחשתי מלים אחרונות
28/02/02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|